למות בביירות : מלחמת-האזרחים הלבנונית 1990-1975

ספר זה מתאר את מלחמת האזרחיִם בלבנון שהתחוללה בין השנים 1975 ו-1990, אחת המלחמות הארוכות ביותר במאה העשרים. יסודותיה היו נעוצים בגורם פנימי - המתח בין העדות במדינה ובגורם חיצוני - העתקת הסכסוך הישראלי-פלשתינאי ללבנון בעקבות מלחמת ששת הימים. ארגונים פלשתינאים מזוינים שחדרו ללבנון בשנים 1970 - 1971 בתמיכת אש"ף והשתלטו על מחנות הפליטים, יצרו מצב של 'מדינה בתוך מדינה' והם שהביאו את הניגוד המוסלמי-נוצרי הטבוע בישותה של לבנון להתפוצצות ולפריצת מלחמת האזרחים.

שתי שכנותיה של לבנון, סוריה וישראל, התערבו בשלבים שונים של המלחמה, תחילה באופן עקיף על-ידי תמיכה בנשק ובאימונים ואחר-כך באופן ישיר. ב-1976 פלש הצבא הסורי ללבנון וכבש בה שטחים נרחבים. ב-1982 פלש צה"ל ללבנון וכבש את חציה הדרומי ואת בירות. שלוש שנים לאחר מכן ('מלחמת שלום הגלילי') נסוג צה"ל משטח לבנון, אך המשיך להחזיק (עד לשנת 2000), בסיוע בני ברית לבנונים, בחלקה הדרומי ביותר.

מלבד תיאור מהלכיה הצבאיים והמדיניים של המלחמה, חלק גדול מספר זה מוקדש גם לתיאור חיי האנשים שנקלעו לתוכה, הלבנונים על עדותיהם השונות והפליטים הפלשתינאים. בספר מתוארים האימה, המחסור, ההרס העצום, ההרג ומעשי הטבח ההדדיים, התרופפות הסדר הציבורי והבריחה מן הסכנה.

הספר מכיל מפות ואינדקס.

המחבר, אדם ארנון, הוא יליד הארץ, מוסמך האוניברסיטה העברית בתקשורת ועוסק בתרגום מאנגלית ומערבית לעברית. 'למות בבירות' הוא ספרו השני בנושא לבנון. הספר הראשון (יצא בראשית 2005) נקרא 'ארץ לבנון' ומוקדש לנושאי הגיאוגרפיה וההיסטוריה של לבנון.